נוֹבֶמבֶּר 27, 2020

התנסות בהליכי Drakensberg על סוס

העיר דרבן, בדרך כלל חמה ושטופת שמש, הייתה רטובה וסוערת כשהגעתי, אך לא עם הזילוף החורפי של אנגליה. לא, זה היה גשם אפריקני - טיפות חמות וכבדות שנפלו אנכית והציפו את הרחוב תוך דקות ועם זאת פינו את האוויר בצורה כה קסומה. תזכורת שהייתי בשולי יבשת ענקית בה הטבע הוא מיידי ורלוונטי יותר לחיים מאשר בבית.

נסענו כמה שעות בפנים הארץ היינו בהלכי דרייקנברג וכ- 1000 מטר מעל פני הים - הרי דרייקנסברג רצים אלף מיילים ברחבי דרום אפריקה ויוצרים מחסום עם ממלכת לסוטו הנטועה.

האוויר ההר היה צלול והטמפרטורה השתנתה בצורה ניכרת במהלך היום: בשעה 8:00 הוא היה בקושי מעל לאפס, בשעה 10 בערב זה היה באמצע שנות העשרים והעלה. מאוחר יותר באותו אחר הצהריים היה חם ולמרות זאת ברגע שהשמש שקעה מאחורי ההרים, מאוד מהר התקררה כדי להזדקק לסוודר.


הייתי מאוזן (פחות או יותר) על גבו של טטו, השביל קדימה מזגזג את דרכו במדרון לעבר השמש. בתור טירון הייתי שמחה שקיבלו לי סוסה עדינה, תוכן אחד ללכת במקום להוביל, וגם שמחה שהחלק הראשון של הנסיעה היה לאורך שקט של דרך כפרית לפני שהפכנו לשדות נטולי מסלול של צהוב-ירוק דשא.

האדמה התפשטה מעט לפני שהתייצבה לשיפוע של כמה מאות רגל וקבוצת הרוכבים הקטנה שלנו יצרה קו כשעקבנו לאט במעלה השטח הלא אחיד. עם עמיתים מנוסים יותר מלפנים ומאחור, נראה שהסוסים מצאו את דרכם כמעט באופן אינטואיטיבי והתחלתי להירגע ולהסתכל סביבנו כשאנחנו מתרוממים.

כשהמדרון התדלד, נתתי לטטו לחוש את דרכה על פני נחל צר ותעלה בוצית. התנדנדתי באוכף אך שמרתי על שיווי המשקל וכשמשיכנו כלפי מעלה הרגשתי שטטו מתחיל להתאמץ והרגשתי שזיעה זולגת על גבי. התחיל להתחמם והתחלתי לתהות אם השתמשתי מספיק בלוק השמש.


נוכחות הקבוצה הקטנה שלנו לא נדהמת, החיים נמשכים כמו תמיד בפינה הנידחת הזו של דרום אפריקה. עברנו לאט על פני קבוצת נשים מקומיות שחתכו את העשב הצהוב והארוך והנחתי אותו בערימות מסודרות לייבוש. נאמר לי שזה נוצר לראשי מטאטא שהמכירות מכרו בשוק - הארץ לא סתם פלא נופי למבקרים, אלא מקור קיום לאנשים שגרים כאן.

היינו כמה מאות מטרים למעלה, הכפר נפתח סביבנו. מלמעלה הנופים היו עוצרי נשימה. בכיוון אחד שכב הדראקנסברג - המתנשא לגובה 8,000 רגל, פסגותיו המסובבות, עטופות השלג, פסגות חדות לשמיים - ובכיוון השני מישורי קוואזולו-נטאל מתגלגלים לעבר האופק.

היקף זה היה עצום. בבית הכל קרוב: בניינים, רחובות, אנשים, כולם קרובים מספיק לגעת. כאן זה היה שונה: המרחקים היו אדירים והאוויר כל כך צלול שאפשר היה לראות לאורך קילומטרים. זה היה כמו עולם אחר, ומבחינתי התעצמה התחושה בכך שהייתה על סוס.


יש משהו עוצמתי בלשבת מטר או שמונה מטרים מהקרקע על סוס. לעולם אל תחשבו שטטו היה העדין מבין בעלי החיים או שאם היא הייתה לוקחת את זה לראשה כדי לפרוץ לטראז, תחושת השליטה הרגועה שלי הייתה מוטרדת במידה ניכרת. זה לא משנה: ברגע זה הרגשתי תחושת הישג מדהימה. במובנים רבים יותר מאחד הייתי בראש העולם.

נתנו לסוסים לרעות לפני שהם ממשיכים לאורך הרכס ומעל אחו גבוה המשקיף על עמקים ונהר עד שבסופו של דבר הסתכלנו למטה אל הדרך בה התחלנו. בהתחלה במדרון ובדרך הכביש הריקה פנינו חזרה לאורוות. הבנתי שאני כבר לא טירון והרכיבה על סוסים, משהו שחשבתי שעבר לי מזמן, הייתה בילוי מהנה ביותר. אפילו הצלחתי להתפרק מבלי ליפול.

טרק פוני הוא פעילות אופציונלית על קרוגר של Acacia אפריקה בן 19 הימים לקמפ טאון בקמפ טאון בספארי היבשתי. החל מ- 752 ליש"ט (ללא תוספת יחידה) + מעבר הרפתקאות החל מ -150 ליש"ט כולל הובלה, אירוח, מרבית הארוחות והשירותים של מוביל / נהג טיולים. לא כולל פעילויות אופציונליות וטיסת חזרה.

אפריקה אקשיה (020 7706 4700; acacia-africa.com). חברות SATSA 1931, חברות ATTA מס '20151, ATOL 6499 ו- ABTA W4093 מוגן.

ויויאן מקארתי נסע כאורח בתיירות דרום אפריקה. תמונות של גבעות דרקנסברג, דרום אפריקה (ג) אלן מקגואן